#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. האם מותר לבדוק החמץ לאור החמה, והיכן?	"אין לבדוק לאור החמה, והינו בבית בצידי הארובה.<p dir=""rtl"">בחצר אין צריך בדיקה שהעורבים מצויים שם. אכסדרא לאורה נבדקת, וכן כנגד הארובה דינו כאכסדרא.</p>"	פסחים ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. האם בודקים לאור האבוקה, ומדוע (4)?	"אין בודקים לאור האבוקה, אף שאורה רב משל נר [כמו שמצינו שת&quot;ח בפני שכינה כנר לפני אבוקה וכן אבוקה להבדלה מצוה מהמובחר].<p dir=""rtl"">הטעם שאין בודקים בה - רנב&quot;י: שאין יכול להכניסה לחורים וסדקים. רב זביד: נר אורו לפניו ואבוקה לאחריו. רב פפא: שמאבוקה נבעת. רבינא: נר משך נהורא ואבוקה מיקטף איקטופי. </p>"	פסחים ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח. חורי הבית ומיטה החולקת את הבית האם צריכים בדיקה? <p dir=""rtl"">ומה הדין גג היציע והמגדל ורפת בקר ולולין ומתבן?</p>"	"חורים - עליונים ותחתונים, אין צריכים בדיקה, אבל באמצע צריך בדיקה.<p dir=""rtl"">מיטה החולקת את הבית (לרש&quot;י הנידון האם צריך לבדוק תחתיה, ולתוס' הנידון האם הצד השני של הבית טעון בדיקה) - רשב&quot;ג אומר גבוה צריכה בדיקה, נמוכה אין צריכה (ע&quot;פ רש&quot;י, וע' תוס').</p><p dir=""rtl"">כל מקום שאין מכניסים בו חמץ שכתוב במשנה ריבה את הנ&quot;ל, וכן את הגג היציע והמגדל, רפת בקר ולולין ומתבן, וכן אוצרות יין ושמן, שאינם צריכים בדיקה.</p>"	פסחים ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. אוצרות יין, שמן, שיכר, האם צריכים בדיקה?	"יין - אם אין מסתפק ממנו אין צריך בדיקה. במסתפק צריך בדיקה, שאין קבע לשתיה.<p dir=""rtl"">שמן - אף במסתפק אין צריך בדיקה, שיש קבע לאכילה.</p><p dir=""rtl"">שיכר - עשו אוצרות שיכר בבבל כאוצרות יין בא&quot;י, ובמסתפק צריך בדיקה.</p>"	פסחים ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. בי דגים, בי מלחא, בי קירא, בי ציבי ובי תמרי, האם צריכים בדיקה?	"בי דגים - גדולים אין צריכים, קטנים צריכים.<p dir=""rtl"">אמר רבה בר רב הונא בי מילחי ובי קירי צריך בדיקה. אמר רב פפא בי ציבי ובי תמרי צריך בדיקה.</p>"	פסחים ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח. האם מחוייב אדם להכניס ידו לחורים וסדקים לבדוק חמץ ומדוע?<p dir=""rtl"">[ולמה לא אומרים כאן שלוחי מצוה אינם ניזוקים?]</p>"	"אינו צריך מפני הסכנה, בסתמא ביארה הגמ' מפני סכנת עקרב, וקאי בחורים שנפלו {ועכשיו יש סכנת עקרב} ויכול הכלב לחפס אחריו. אף ששלוחי מצוה אין ניזוקים, שמא אחר שיבדוק יחפס מחט וכד' ואז אינו עוסק במצוה ויכול להנזק.<p dir=""rtl"">רנב&quot;י ואמר משום סכנת נכרי, ומה שתמיד משתמש זה ביום כשיש אור, אבל עכשיו יתכן שיחשוש הגוי לכשפים ויסתכן הבודק. אף ששלוחי מצוה אינם ניזוקים, היכי דשכיח הזיקא שאני.</p>"	פסחים ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: מנין ששלוחי מצוה אינן ניזוקים, ומתי יש חשש שינזקו, ומנין?	"שלוחי מצוה אין ניזוקים לא בהליכתם ולא בחזירתם דכתיב &quot;ופנית בבוקר והלכת לאוהליך&quot; ואם בחזרה ק&quot;ו בהליכה, ואם כאן שדרכם להנזק בשאר מקומות ודאי. [ומקרא ד&quot;לא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות&quot; ילפינן שרק מי שיש לו קרקע עולה לרגל]<p dir=""rtl"">במקום ששכיח הזיקא שאני, כדמצינו אצל שמואל שאמר &quot;איך אלך ושמע שאול והרגני&quot;</p>"	פסחים ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: 'במה אמרו ב' שורות במרתף וכו' באר! וכיצד הלכה?	"כל מקום שאין מכניסים בו חמץ אין צריך בדיקה ריבה מרתף, אבל במסתפק ממנו יין צריך בדיקה ב' שורות.<p dir=""rtl"">ב&quot;ש אומרים ב' שורות ע&quot;פ כל המרתף - רב יהודה אמר שתי שורות מהארץ ועד שמי קורה, ר' יוחנן אמר שתי שורות כמין גם, תניא כשניהם.</p><p dir=""rtl"">ב&quot;ה אומרים שתי שורות החיצונות שהם העליונות - רב אמר חיצוניות דוקא, לכן עליונה ושלמטה הימנה, שמואל אמר עליונות דוקא, לכן עליונה ושלפנים הימנה. רבי חייא תני כוותיה דרב וכולהו תנאי תנו כוותיה דשמואל והלכתא כוותיה דשמואל (יש שלא גרסו הלכתא כוותיה דשמואל ופסקו כרב).</p>"	פסחים ח:		
